הנסיגה—ההימלטות—ההתפוררות האמריקאית באפגניסטן עוררה
בי מחשבה.
קימות
שתי אסטרטגיות מובילות במדעי המדינה בשאלת יישוב סכסוכים בינלאומיים. האחת
ניאוראליזם והשניה נאוליברליזם.
הנאוראליזם
מבוסס על מאזן כוחות. נקודת המוצא היא הישרדות המדינות וזה מתאפשר על ידי זה שכל
מדינה שואפת להתעצם כך שמדינה שניה תירתע להתקיפה. אפשר לקבוע שזו היא מדיניות
הביטחון של ישראל מאז היווסדה.
מנגד
מדברים על נאוליברליזם. כאן ההנחה היא ששתי מדינות דמוקרטיות לא תתקפנה זו את זו.
ולכן מדינות חותרות לקיים קשרי מסחר עם מדינות שבפוטנציה הן עלולות להיות אויבתן
ולפתח שם את הדמוקרטיה.
והנה
זה מה שארה"ב ניסתה במשך שנים לעשות באפגניסטן והנה תוך דקות הכול התפורר
ושלטון העריצות האנטי-דמוקרטי השתלט.
הזה
הלקח שנפיק לגבי שכנותינו?
האם זה
קץ חלום הליברליזם המושכן?
זו
מסקנה עגומה, מפחידה ואף מאיישת לכל ליברל ואני כולל את עצמי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה