18.11.21

בעקבות מאמר ביקורת של קלדרון על סאלי רוני:

רוני איננה סופרת גדולה  מבחינת כתיבה אסתטית או סצנה מרשימה כובשת. אבל היא גדולה  בהעמדת מצבים. לא שרטוט פנימי ארכיטקטורה של קוי ומאפיני אופי,. היא נכנסת לחיי האדם הצעיר היוצא מביתו אל העיר הגדולה לחיי האוניברסיטה עם מועקות הבית והתיכון. היא נכנסת לחיי הזוגיות לזוגיות אפשרית ובלתי אפשרית. זוגיות או אי זוגיות  המהוה את התלות  העצומה   הלוכדת והשוברת. את ההתנתקות, ההתבגרות,  הדרך לחיים עצמאיים של כל בן ובת הזוגיות. זה מה שכובש. הספר מרופד בסמליות שסאלי מטפחת בראיונות.  כמו הכסף שהיא נותנת לבחור אחרי שנשדד, וכשהוא מזכיר לה היא מתנצלת ששכחה. וזה אמור לסמל את הקפיטליסט ששוכח את מצוקת איש ההמון. סמליות זו חשובה לרוני המרכסיסטית. אבל היא לא חלק אורגני העומד במהות הסיפור. את הסמלים בבידודם רוני מעצימה בראיונותיה והם מוחזקים על ידי פרשניה התווים חוטים אידיאולוגיים. זה מזכיר לי את ספרה העתיק כבר של סונטאג נגד פרשנות.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

 4,2.22   נפגשנו, קבוצת עירוני ה' איתי ,עם שחר פרץ. נערה שגמרה אומר שלא להתגייס לצבא לרגל התנגדותה הנמרצת לכיבוש. ההחלטה לא בשלה אצלה ביום בהיר אחד. אחיה הגדול היה סרבן. ומתיכון היא מתחברת לפורום של סרבנים. הם נפגשים. יוצרים חבורה.   הם מקיימים מחנות עם חברה פלשתינאים מהשטחים. היא מדריכה. היא פעילה ונחושה. היא הופיעה לפנינו במפגש זום בהנחית אריה שהכין שאלות שבלוניות. בכל אופן יצר עמה מגע. השתדל. התגלתה נערה חיננית, שקטה, לא מתלהמת, מאוזנת מאד, שישבה בכלא 88 יום כמעט 3 חודשים. בעלת כושר ניסוח, רהוטה, מאוזנת. תענוג להקשיב לה, וגם אם יש הסתייגות מעמדתה בעיקרון, מלבב להקשיב לה והיא מעוררת ענין וסימפטיה רבה. נערה בעלת כישורים, אינטליגנטית מאד. החלטתי לשלוח לחברים תמצית של נאום של סוזאן סונטאג שנאמה בטקס הוקרה לסרבני מוסר ומצפון. על הנושא בכללותו יש לי חומר רב. וכאן כאמור סונטאג השרה שיר הלל לסרבנים בישראל נגד מדיניות הכיבוש. דבריה של סרבנית הגיוס שחר פרץ מעוררים השראה בכנותם ובאמונתה המוחלטת בצדק חברתי עד שהיא מוכנה להיענש בעונש כבד על ידי החברה שלמדיניותה היא מתנגדת עד חר...
המשך לקרוא
 16.2.22 בפגישתנו אמש הבעתי עמדה המצדדת בסרבנות פוליטית. סרבנות מצפונית לשרת בצבא היא עניין נפרד הזוכה להכרה. כך הקווקרים מסרבים לאחוז בנשק מסיבות דתיות הומניות ואם הם משרתים בצבא אז בתפקידים שאינם מלחמתיים כמו בחיל הרפואה. נשאלתי האם לאור עמדתי זו האם אני תומך בדמוקרטיה. מהי דמוקרטיה לאמיתו של דבר? הדמוקרטיה היא שלטון העם וביתר דיוק שלטון הרוב. הכלל הראשוני בדמוקרטיה הוא שוויון מלא לזכויותיו של כל אזרח ואזרח ועל המדינה להגן על זכויות הפרט. המדינה מחוקקת חוקים ועל האזרח לציית להם. השאלה שעמדה על הפרק במפגשנו היא מהם היחסים בין האינדיבידואלים והמדינה. לא חובת המדינה לאזרחים, אלא זכות האזרח למחאה על מדיניות הממשלה. האם יש בדמוקרטיית הרוב מקום לבחירה חופשית פוליטית של האינדיבידואל. מלחמת יום הכיפורים מהוה דוגמה מופתית. בבחירות שנערכו זמן קצר אחרי המלחמה מפלגת השלטון זכתה לתמיכה מחודשת של הרוב המצביע. הציבור בחר בשמרנות. מחאות אזרחים   שהתעוררו לאחר מכן גרמו להפלת הממשלה. אני מדגיש לא עצם הבחירות. מחאת האימהות הביאה לנסיגת צהל מלבנון. נכון, לא תמיד המחאה הציבורית משי...
המשך לקרוא

בעקבות אי האלימות של גנדי

  כיצד יש לפעול במצב של קונפליקט? כיצד על אדם לנהוג כלפי שונאו ואויבו כדי להביא את הסכסוך לפתרון של שלום? על כך אנו למדים באבות דר' נתן כג' א': "איזהו גבור שבגבורים זהו שכובש את יצרו... ויש אומרים, מי שעושה שונאו אוהבו". שתי אמות מידה אלה לגבורה – כיבוש היצר והפיכת שונא לאויב – קשורות הדוקות זו לזו שכן כיבוש היצר מלהרע לאויב, מלענות לאלימות באלימות נגדית, הנו תנאי ראשון והכרחי להכשרת הקרקע לקראת השלמה בין צדדים יריבים. [1] אין המדובר כאן בהבלגה פאסיבית של אפס-מעשה, אלא בשיטת פעולה שתכליתה לחלץ את היריבים ממצב הדדי מתמשך של עויינות ופעולות איבה. שיטה זו נובעת מהבנתו של קונפליקט כמצב בו אף לא אחד מן הצדדים איננו רואה את עצמו כמקור, כגורם לשנאה וליריבות של הצד שכנגד, אלא כמגיב לשנאה וליריבות של הצד השני כלפיו. זוהי עמדה סימטרית של שני הצדדים, וזה גם הצידוק שנותן כל אחד ליריבותו כלפי השני, אם במוצהר ואם כשכנוע עצמי. הדרך היחידה להיחלץ מהפריה הדדית זו של עויינות הינה ביוזמה מעשית שחייב לנקוט בה אחד הצדדים כדי להראות לצד השני שאין הוא מחזיק בשנאה ויריבות ראשוניים כלפי...
המשך לקרוא